מאיר, אבא של איתמר מספר על ראיית הטוב בכל מצב

איתמר התנדב לצנחנים אחרי מיונים ארוכים.

מייד אחרי הגיוס ולאחר שהוא כבר התקבל לצנחנים, נערכו מיונים נוספים והפעם לסיירות.

איתמרי התאמץ מאוד, הגיע להשגים טובים חזר הביתה פצוע בזרועות עייף בטרוף והיתה לו תחושה טובה שהוא אכן יתקבל לסיירת. אבל כמה ימים אחר כך נאמר לו שלא עבר את המיונים והוא שוייך לגדוד 101 בצנחנים שנחשב לגדוד הטוב ביותר של צנחנים.

איתמר התאכזב מאוד מכך שלא התקבל לסיירת והיו לנו שיחות בהן הוא לא הבין למה לא נבחר. יחד עם זאת, יומיים לאחר מכן הוא הודיע למשפחה המשפחה ולחברים: ״החלטתי שאין לי מה להמשיך לחשוב על זה שלא התקבלתי לסיירת ושאני הולך להתמקד בלהיות החייל הכי טוב בגדוד 101" וכך היה. הוא היה עם כוחות ואמונה בעצמו והשקיע רבות בשירות ובסלול שהוא עשה. איתמר סיום את המסלול, היה בשכם עבר אימון חורף בשלג בגבול לבנון והצטיין באימון ובשלב מאוחר יותר בחרו בו לצאת לקורס מכ״ים - אליו מתקבלים הטובים ביותר ומי שמיועדים על ידי הצבא למסלול של קצונה. עם סיום קורס המפקדים הוא קיבל כיתת טירונים ובהמשך הפך לסמל מחלקה ואז לרב סמל פלוגתי. אהב כל רגע בשירות הצבאי וחש מחויבות עמוקה כלפיי חייליו.