יהב, חברו הטוב של איתמר מספר על החבר המסור שהיה

אחד הזיכרונות הכי משמעותיים שלי מאיתמר, שמבחינתי מסמל איזה חבר טוב הוא היה, הוא מתקופת התיכון, אולי כשהיינו בכיתה ח’. בתקופה ההיא היו לי כל מיני בעיות ועניינים אישיים שהתקשיתי לפתור ושממש הטרידו אותי. איתמר, שגר 40 דקות נסיעה באוטובוס מבית הספר, הגיע במשך חודש, כל בוקר, לבית הספר בשעה שבע בבוקר (שעה לפני תחילת הלימודים) כדי לדבר איתי על העניינים האישיים שהעסיקו אותי, להקשיב לי, לתמוך בי ולייעץ לי. אני ממש זוכר שהוא עזר ותמך בי ממש, והתמיכה שלו סייעה לי לעבור את אותו משבר בקלות יחסית.